הכרעת דין בתיק ת"פ 28762-03-10

1.         החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2.         כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 7.8.09 בשעה 8:00 או בסמוך לכך, בכביש 40 לכיוון צפון, החזיק הנאשם סכין, ברכבו מ.ר. 10-137-17, וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצרו, מבלי שהוכיח שהחזיק בו למטרה כשרה.

3.         על עדי התביעה נמנו:

ע"ת/1-רס"ר תומר בקל   (עמ' 4-8 לפרוטוקול)

היה סייר בעת האירוע, ושרת 4 שנים כסייר במשטרת כפר סבא (פרו' עמ' 4 ש' 13-16).

ביום 7.8.09, בשעה הרשומה בדו"ח הפעולה, נסע על כביש 40. הבחין ברכב, מ.ר.

10-137-17, כשהוא נוסע במהירות. לפיכך, כרז לו במערכת הכריזה של הניידת שיעצור בצד. כשעצר בצד - ביקש מנהג הרכב לערוך חיפוש (שם, ש' 17-22).

מאשר כי הוא ערך את דו"ח הפעולה ( ת/1) ואת דו"ח התפיסה ( ת/2) וחתם עליהם (שם, ש' 23-28). מאשר כי ערך את שרטוט הסכין ( ת/3) וחתם עליו (פרו' עמ' 5 ש' 1-2).

לשאלה כיצד שורטט שירטוט הסכין, ענה כי הסכין היה על הנייר, והוא עבר מסביב בעט. מאשר כי הסכין שהוגשה זו הסכין שנתפסה על ידו באירוע זה (שם, ש' 10-14).

כמו כן, אישר כי הוא ערך וחתם על דו"ח עיכוב הנאשם, ערך מזכר נוסף מיום 7.8.09, וכי הוא גבה את הודעת הנאשם וחתם עליה (שם, ש' 15-29).

הוא חקר את הנאשם הואיל והקצין הממונה באותה עת ביקש ממנו שיחקור, בשל עומס מעוכבים וריבוי אזרחים שרצו להגיש תלונות.

מכיוון שיש בסמכותו לחקור חשוד- חקר אותו במשרד המש"ל (פרו' עמ' 6 ש' 1-5). זו הייתה פעם ראשונה בעת הרלוונטית בה חקר חשוד, כאשר קיבל הנחיות מהממונים עליו לגבי מה לחקור ובמה להתמקד.

אזהרת החשוד היא כפי שמופיע בטופס ההודעה, והנאשם אף חתם עליה (שם, ש' 6-13).

בחקירתו הנגדית, העיד כי עצר את רכב הנאשם משום שהוא נסע במהירות, ועצם הנסיעה המהירה שלו החשידה אותו. לא היה לו מד מהירות, אך הנסיעה הייתה מהירה ביחס לתנאי הדרך (פרו' עמ' 7 ש' 5-9).

זה ארע בנסיעה שגרתית במהלך המשמרת שלו. הוא עצר את רכב הנאשם, ושאל אותו אם יש אפשרות לערוך חיפוש ברכב. בהתחלה - הנאשם סרב (שם, ש' 10-14). לשאלה מדוע בדו"ח הפעולה כתב רק כי הנאשם ענה שאין לו בעיה שיבוצע חיפוש ברכב ולא על כך שסירב בהתחלה, ענה כי הנאשם סירב, וזה כתוב בהודעת הנאשם (שם, ש' 15-19).

בהודעתו טען הנאשם שסירב בהתחלה כי מיהר, ולא זוכר למה לא כתב זאת בדו"ח הפעולה (שם, ש' 20-23).

לשאלה מדוע אם כן ערך בכל זאת חיפוש לאור סירוב הנאשם, ענה כי לאחר מכן הנאשם הסכים, ואז ערך את החיפוש (שם, ש' 24-25).

בתחילה הנאשם סירב, וזה העלה את היסוד הסביר שלו לחשד שהנאשם מחביא דבר עבירה או כלי פריצה. לאחר מכן הנאשם הסכים, ואמר שאין בעיה שיעשה חיפוש, ואז נתפס הסכין בכיסא מאחור.